ילדים, נגב 2008.
ילדים בנגב, שנת 2008, מדינת ישראל חוגגת 60 שנה.
ילדים שהולכים לבית-הספר וחוזרים אחר-הצהריים הביתה. ילדים שאוכלים את האוכל שאמא בשלה עבורם, שמשחקים עם חברים וחברות ולפעמים גם עם אחים ואחיות. ילדים שמבלים שעות מול טלוויזיה ומחשב.
ילדים רגילים.
אבל קבוצת ילדים מכתות ה'-ו' - עשרה מבית הספר "אבו-כף" בישוב הבדואי אום-בטין ותשעה מבית הספר "נווה מדבר" בקיבוץ חצרים - עשו דבר נוסף בעל משמעות רבה: הם השתתפו במיזם צילום מעניין, שאיפשר להם לצלם את עצמם ואת סביבתם החברתית מנקודת ראותם, ולפתח הסתכלות אמנותית על חייהם היומיומיים. התלמיים מ"אבו-כף" גרים בכפר. תלמידי "נווה במדבר" באים מבאר-שבע, מקיבוץ חצרים ומהבסיס הצבאי השכן.
מרכז ג'ו אלון יזם את הפעילות, שנתאפשרה הודות לתרומה בעילום שם. הזמנו את קים פרומין, שהגיעה מניו-יורק לאיזור זה של הנגב לעבוד עם הילדים. קים קיימה פעילות דומה עם ילדי "אבו-כף" בשנת 2005 ולאור ההצלחה הגדולה החלטנו לקיים פרוייקט דומה, הפעם בסימן דו-קיום.
קים לימדה את הילדים כיצד להשתמש במצלמה, כיצד לתכנן תמונה, איך לבחור נושא ואיך לבטא עצמם בכלי המיוחד שניתן להם. הילדים קיבלו מצלמת-כיס 35 מ"מ ומספר כמעט בלתי-מוגבל של סרטי צילום. היו שהשתמשו בסרט או שניים בלבד, אחרים השתמשו בעשרה. כל קבוצה נפגשה עם קים פעמיים בשבוע בבית-ספרה ובמקביל התקיימו מפגשים משותפים במרכז ג'ו אלון וביישובים אום-בטין וקיבוץ חצרים.
בכל מקום היו הילדים מצויידים במצלמות. הם צילמו בבית, בבית-הספר, בישוב ובנסיעות; הם צילמו אם אמם מבשלת, צילמו בארוחות משפחתיות; הם צילמו את חדרם הסתור ואת הגינות הפורחות, וצילמו בעלי-חיים במשק הפרטי, ברפת הקיבוצית ובפינת-החי.
הילדים צילמו את הקורה סביבם ובדרך זו צילמו את עצמם.
את הנושאים בחרו הילדים, במשותף, מתוך כוונה להציג את הווי חייהם הייחודי, ומדהים לראות עד כמה, בשנת 2008, רב המשותף מהשונה.
הפעילות הסתיימה בתחילת חופשת הפסח 2008. מבחר מהתמונות מוצגות בתערוכה במרכז ג'ו אלון.
הפרוייקט מתקיים תודות לתרומה שהתקבלה, במיוחד עבור פרוייקט זה, מקרן שבחרה להישאר אנונימית.
בתקווה שיהיה זה עוד זרע של שלום, סובלנות ועשייה משותפת בנגב שלנו.
פניות, שאלות והערות ניתן להפנות לחווי פיינגולד, אוצרת מרכז ג'ו אלון והמוזיאון לתרבות הבדואים, בטלפון נייד: 052-5013439. |
